פסח

עשינו זאת!

יש כל מיני רגעים בחיים,

שבהם נופל לי האסימון שאנחנו אשכרה משפחה,

לפעמים זה דברים קטנים ומטופשים

(למשל כשסיימנו ליטר חלב בפעם הראשונה אחרי כמה שנות נישואים)

לפעמים דברים קצת יותר משמעותיים

(למשל הפעם הראשונה (והיחידה?!) שעשינו קמפינג רק חמישתינו)

אתמול בלילה היה עוד רגע כזה.

ההכנות לליל הסדר התחילו כשקיבלנו בזכות קארין ודבורה את המצות וקמח המצוות (תודה!!)

והמשיך כשטלי ויאיר האהובים התגייסו לשלוח לנו הגדות (תודה!!)

התחלנו לחשוב קצת יותר ברצינות מה אנחנו באמת רוצים...

קשה!

אנחנו פה, רחוק ולבד.

איך עושים את זה?!

האם נכון להזמין? אם כן, את מי? בעברית או בדנית? משפחה או מכרים?

הבנו שאנחנו רוצים סדר שמתאים לנו.

למשפחה שלנו.

הבנות הכינו קערת סדר מחימר,

והתבקשו להכין פעילות.

גדעון ואני הכנו תפריט משובח 

וקנינו הפתעות לחלק במהלך הסדר (כי על מנהגים מהבית צריך לשמור!)

חמישי ושישי עברו בהכנות רגועות ונעימות,

עוד קצת סדר ונקיון,

בישולים, אפיה,

ועיצוב שולחן אביבי.

רגע לפני החג,

בסקייפ-חג-שמח עם סבא אבי,

סבא שאל את ניצן האם היא תשיר - מה נשתנה,

אופס!!

מודה ששכחתי...

אביה וניצן נעלמו לחדר,

וכשהגיע הרגע,

ניצן שרה לנו בצורה מושלמת!!

מלכה!

(תודה לסבאבי על התזכורת ולאביה על היותה מורה מוכשרת)

הסדר היה מושלם 

קראנו כמעט את כל ההגדה,

דיברנו הרבה,

על עבדות, וחרות,

על המשמעות של זה כעם ועל המשמעות של זה בחיים שלנו היום.

שרנו בשמחה את כל השירים ולפעמים גם בכמה מנגינות..

אכלנו כמובן (-;

אחרי האוכל שיחקנו את משחק הזיכרון המקסים שניצן הכינה לנו,

המחזנו קטעים לפי ההוראות של אביה,

צחקנו המון,

והמשכנו לשיר עד אמצע הלילה...

אז כן,

שוב נופל האסימון,

אנחנו משפחה!

אנחנו לא תלויים באף אחד כדי לעשות לנו טוב ונכון.

לא במשפחה אהובה ורחוקה,

ולא בחברים.

יש לנו אותנו. וזה מופלא.

מכינים צלחת סדר

והתוצאה (אחרי הדבקה..)

חמישי בערב-

בדיקת חמץ

הפבלובות בדרך לתנור

והפרחים בצינצנות

שישי-

אביה מקריאה סיפור לניצן ואיזבלה (ואמא שלה גאה מאוד)

אביה וניצן מדגמנות שולחן סדר

אין דברים כאלה

בהרכב מלא (תודה להיידי שעלתה לצלם אותנו)

ועוד קצת

לא יכולה להפסיק...

הקערה בפעולה

משחק הזיכרון שניצן הכינה

ביינתיים בחצר שלנו..

ולפני סיום, קצת מהשבוע החולף

חונכת את המקסר החדש

שמרים רגע לפני פסח

עם איזבלה

פאנינגוואק ויונה

והבייבי

תינוקת אסקמואית

ניץ לומדת עברית

חג פסח, חרות ואביב 

נשיקות ואהבה, מיכל.