יום חמישי, 29 באוקטובר 2015

ככה זה טוב

אני מרגישה את זה זוחל לידי
חוזר בחזרה לתמונה
זה לא משהו שאפשר לראות בברור
אבל אני כבר כמה ימים יודעת שהוא כאן בסביבה

הכל בסדר עכשיו
הרבה זמן עבדתי להכניס אותו לחיים שלי
איזון
לוותר על הקצוות
לחיות באמצע
לחוות טוב - בלי להיות בהיי
לחוות רע - בלי לרצות למות

והנה,
אחרי 4 חודשים נורמלים להפליא
אני יודעת שחוסר האיזון שוב מנסה למצוא אצלי מקום
אני מרגישה אותו קרוב כבר כמה ימים
בדברים קטנים

ולפני יומיים כתבתי למטפלת שלי
לראשונה מאז שנסענו.
כתבתי שהכל טוב-
ורק רציתי לעדכן.
עכשיו אני מבינה
שמשהו אצלי
כבר ידע שהוא פה

אז מה עכשיו?
עכשיו לראות אותו
לתת לו מקום
לשאול אותו מה הוא עושה פה
ולאפשר לו ללכת
כי עדיף לי בלעדיו

וגם לכתוב על זה
כי
בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב
כשאני שלמה לא חסר בי דבר
ומותר לי אותי לאהוב
(קישור לשיר)

וגם
מותר לי לומר בקול רם
אפשר לחיות עם הפרעת אישיות גבולית
גם אם לפעמים זה כואב
ואני?
אני כבר לא מתביישת


2 תגובות:

  1. תודה על השיתוף. רגשת יקרה. מאחלת לך המון כוחות. את נשמעת מאוד רגועה..:) . יודעת איך לטפל בדרקון :)))
    שיר נפלא. אני מתה עליו.

    השבמחק