שיר לשמוע עם הרשומה: כי אין כמו יודית (גם כשהיא מבטלת הופעה בירושלים לאנשים שאני אוהבת)
יום שישי
צהרים
אביה, ניצן ואיזבלה על הרצפה - יוצרות.
הראל (שוב) מתכתבת עם חברות מהארץ בטאבלט
גדעון קורא
אני כותבת
ורגוע
בחוץ אפור וגשום
סתיו דני טיפוסי
ולמרבה הפלא
נעים לי
חופשת סתיו
שבוע חופש עוד לפני שממש הספקנו לחזור לשגרה אחרי החגים,
עוד לפני שאני מספיקה למצמץ, השבוע כבר בסופו...
היה שבוע של שלווה
כמובן שזה רק מחדד את הקיצוניות בין השלווה פה לימים הסוערים בישראל.
אז נכנסתי הרבה יותר לוינט בשבועיים האחרונים
ואפילו היה קשה לי להרדם בכמה מהלילות,
אבל אני כאן
בעירה קטנה ושקטנה אי שם בדנמרק.
הספקתי השבוע:
ללכת למוזיאון טבע,
לראות המון פוחלצים
להיות מופתעת לגלות עד כמה גדולים חלק מבעלי החיים (אריות ים, דובי קוטב, ועוד אייל ענק שבעברית נראה אייל קורא)
לבלות בגן השעשועים שלידו (בקור של 7 מעלות!! כשהבנות משתוללות ומורידות מעילים ואני לעומת זאת יושבת על ספסל ונראית כמו אסקמואי)
לחגוג יום הולדת לגדעון (זקן!!)
עם השכנים (מרקים שווים, לחם ועוגה)
וגם בזוג (סרט. בקולנוע! זה לא קרה המון המון זמן!)
ללכת עם אביה וניצן (והיידי ואיזבלה) לבריכה המדהימה.
להתלבש היטב ולצאת לטיולים ארוכים בערב (ולגלות שזה אפשרי ושלא קר מידי. עדיין)
להכין אוכל טעים (כי אין כמו המבורגר של הבית)
לראות עונה שלמה של 'אחוזת דאונאטון' (עדי- בגללך!)
לדבר בסקייפ עם אחיינים שלי (ולהנמס מהמתיקות)
לסדר את הבית (שוב ושוב)
לסנג'ר את הבנות לסדר את הבית (שוב ושוב)
להדליק נרות (סתם כי זה כייף)
לנשום עמוק (כי צריך כשהבנות רבות בינהן או מציקות לי)
לשמוח על מה שיש לי (וזה הרבה)
לומר תודה (לעצמי בעיקר)
וגם:
1- לפני שבועות מספר, החזרתי לתחייה את הפייסבוק המת שלי, Big mistake
נראה אותי מצליחה להתנתק שוב.
2- המצב הבטחוני בישראל, ביחד עם המרחק הנפלא שלי, עשו לי חשק לכתוב זכרונות מלפני 15 שנה, אם למישהו יש המלצה על עורך או מישהו שמבין בכתיבה ויעניין אותו לעבור על מה שאני כותבת, אשמח לשמוע.
עד כאן להיום
שבת שלום
ורק שלום.
מיכל
וכרגיל, גם בתמונות:
מכירת חצר אצלנו בחצר:
חוגגים לגדעון
מוזיאון טבע
בגן שעשועים
אין כמו בבית:
טיול לילי
במרחק נגיעה:
עכשיו ממש
הראל מספרת...
שלום, היום אני אספר לכם על ה'יום ספורט' שהיה לנו בבית הספר ביום שישי.
היה ממש קר, ירד גשם ואנחנו (הכיתות הגבוהות בבית הספר...) יצאנו לטיול.
חלק הלכו ברגל וחלק נסעו באופניים... הלכנו בבוץ, בקור ובגשם מ8:15 ועד 11:35 .
זה היה ממש מעייף ולא נתנו לנו לנוח! אחכ חזרנו רטובים לגמרי לבי"הס ובאחת גמרנו.
אבא בא לקחת אותי והוא דיבר קצת (בכלל לא קצת) עם המורה שלי,
אבא שלי אמר שהמורה שלי אמר שהלכנו בערך 10 קילומטרים!
זה ה מ ווו ןןןןן!!!!!!!!! אני לא יודעת איך הלכתי ככ הרבה...
נתראה בפעם הבאה ;)
שלום זאת אביה.
אני רוצה לספר לכם על יום הספורט בבית הספר:
אז זה התחיל בבוקר קצת חשוך, אמא, ניצן ואני התארגנו ויצנו לבית הספר.
בחוץ ירדו טיפות קטנות.
הגענו לבית הספר, עליתי לכיתתי, כמעט כל הילדים היו בכיתה השניה(הכיתה שלא אני לומדת בה)
ביביקה (המורה) אמרה כמה דברים וכולם הלכו להביא את התיקים הקטנים שלהם.
התחלקנו לזוגות (אני היתי עם פניגוווק) ויצאנו ליום ספורט.
הלכנו והלכנו והלכנו והלכנו והגענו לבית הספר של הראל, אחריו הלכנו עוד קצת והגענו למיגרש עצום בגודלו.
היו שם עוד הרבה ילדים וילדות..
הלכנו לצד צד צדו של המיגרש והנחנו שם את התיקים ואז הלכנו לרבע של רבע מהמיגרש(שעדיין היה שטח גדול) ושיחקנו שם תופסת.
אחר כך הקפנו את המיגרש בריצה.
אווו ושכחתי לספר! זוכרים את הטיפטיפות בהתחלה מאז שיצאנו מבית הספר?
הם הפכו לגשם זלעפות זורם שוטף!
עכשיו דמינו את כל מה שסיפרתי בגשם שוטף!
ניצן ופניגוווק היו מתחת למטריה של פניגוווק ואני רצתי בגשם!
הינו אמורים להישאר שם כל היום אבל המורות ראו שהתלמידים עיפים ורטובים מאוד אז חזרנו לבית הספר.
החלפנו בגדים (למי שהיה לו בגדים להחלפה) לי היו בגדים להחלפה והחלפתי בגדים.
לפניגוווק לא היו בגדים להחלפה והיא פשוט הורידה את מה שיכלה למשל היו לה שני טייצים אחד מעל השני אז היא הורידה אחד היא הורידה גם את העליונית שלה.
ואז שמנו את הבגדים הרטובים לייבוש אל הרדיאטורים שבכיתה.
אחרי שכולם היו מוכנים: הורדנו את המסך, הבאנו כריות, פיזרנו אותן על הרצפה והתישבנו, אז הגיעו הכיתה של ניצן (שכוללת רק 6 ילדים) התחלנו לראות 'לשבור את הקרח'
במהלך הסרט המורות חילקו שוקו חם שנישאר רק רבע של הסרט מבין 4 רבעים עשינו הפסקה.
ניצן וכיתתה ירדו למטה ואנחנו אכלנו ושיחקנו קצת ואז המשכנו את הסרט בלי הכיתה של ניצן.
נגמר הסרט, סידרנו ואמא הגיעה.
בבית אמא הכינה לנו שוקו שאני יכולה להבטיח שהוא היה פי אלף טעים מהשוקו שהיה בבית הספר.
נתראה בפעם הבאה. אביה
יום שישי
צהרים
אביה, ניצן ואיזבלה על הרצפה - יוצרות.
הראל (שוב) מתכתבת עם חברות מהארץ בטאבלט
גדעון קורא
אני כותבת
ורגוע
בחוץ אפור וגשום
סתיו דני טיפוסי
ולמרבה הפלא
נעים לי
חופשת סתיו
שבוע חופש עוד לפני שממש הספקנו לחזור לשגרה אחרי החגים,
עוד לפני שאני מספיקה למצמץ, השבוע כבר בסופו...
היה שבוע של שלווה
כמובן שזה רק מחדד את הקיצוניות בין השלווה פה לימים הסוערים בישראל.
אז נכנסתי הרבה יותר לוינט בשבועיים האחרונים
ואפילו היה קשה לי להרדם בכמה מהלילות,
אבל אני כאן
בעירה קטנה ושקטנה אי שם בדנמרק.
הספקתי השבוע:
ללכת למוזיאון טבע,
לראות המון פוחלצים
להיות מופתעת לגלות עד כמה גדולים חלק מבעלי החיים (אריות ים, דובי קוטב, ועוד אייל ענק שבעברית נראה אייל קורא)
לבלות בגן השעשועים שלידו (בקור של 7 מעלות!! כשהבנות משתוללות ומורידות מעילים ואני לעומת זאת יושבת על ספסל ונראית כמו אסקמואי)
לחגוג יום הולדת לגדעון (זקן!!)
עם השכנים (מרקים שווים, לחם ועוגה)
וגם בזוג (סרט. בקולנוע! זה לא קרה המון המון זמן!)
ללכת עם אביה וניצן (והיידי ואיזבלה) לבריכה המדהימה.
להתלבש היטב ולצאת לטיולים ארוכים בערב (ולגלות שזה אפשרי ושלא קר מידי. עדיין)
להכין אוכל טעים (כי אין כמו המבורגר של הבית)
לראות עונה שלמה של 'אחוזת דאונאטון' (עדי- בגללך!)
לדבר בסקייפ עם אחיינים שלי (ולהנמס מהמתיקות)
לסדר את הבית (שוב ושוב)
לסנג'ר את הבנות לסדר את הבית (שוב ושוב)
להדליק נרות (סתם כי זה כייף)
לנשום עמוק (כי צריך כשהבנות רבות בינהן או מציקות לי)
לשמוח על מה שיש לי (וזה הרבה)
לומר תודה (לעצמי בעיקר)
וגם:
1- לפני שבועות מספר, החזרתי לתחייה את הפייסבוק המת שלי, Big mistake
נראה אותי מצליחה להתנתק שוב.
2- המצב הבטחוני בישראל, ביחד עם המרחק הנפלא שלי, עשו לי חשק לכתוב זכרונות מלפני 15 שנה, אם למישהו יש המלצה על עורך או מישהו שמבין בכתיבה ויעניין אותו לעבור על מה שאני כותבת, אשמח לשמוע.
עד כאן להיום
שבת שלום
ורק שלום.
מיכל
וכרגיל, גם בתמונות:
מכירת חצר אצלנו בחצר:
הראל מספרת...
שלום, היום אני אספר לכם על ה'יום ספורט' שהיה לנו בבית הספר ביום שישי.
היה ממש קר, ירד גשם ואנחנו (הכיתות הגבוהות בבית הספר...) יצאנו לטיול.
חלק הלכו ברגל וחלק נסעו באופניים... הלכנו בבוץ, בקור ובגשם מ8:15 ועד 11:35 .
זה היה ממש מעייף ולא נתנו לנו לנוח! אחכ חזרנו רטובים לגמרי לבי"הס ובאחת גמרנו.
אבא בא לקחת אותי והוא דיבר קצת (בכלל לא קצת) עם המורה שלי,
אבא שלי אמר שהמורה שלי אמר שהלכנו בערך 10 קילומטרים!
זה ה מ ווו ןןןןן!!!!!!!!! אני לא יודעת איך הלכתי ככ הרבה...
נתראה בפעם הבאה ;)
שלום זאת אביה.
אני רוצה לספר לכם על יום הספורט בבית הספר:
אז זה התחיל בבוקר קצת חשוך, אמא, ניצן ואני התארגנו ויצנו לבית הספר.
בחוץ ירדו טיפות קטנות.
הגענו לבית הספר, עליתי לכיתתי, כמעט כל הילדים היו בכיתה השניה(הכיתה שלא אני לומדת בה)
ביביקה (המורה) אמרה כמה דברים וכולם הלכו להביא את התיקים הקטנים שלהם.
התחלקנו לזוגות (אני היתי עם פניגוווק) ויצאנו ליום ספורט.
הלכנו והלכנו והלכנו והלכנו והגענו לבית הספר של הראל, אחריו הלכנו עוד קצת והגענו למיגרש עצום בגודלו.
היו שם עוד הרבה ילדים וילדות..
הלכנו לצד צד צדו של המיגרש והנחנו שם את התיקים ואז הלכנו לרבע של רבע מהמיגרש(שעדיין היה שטח גדול) ושיחקנו שם תופסת.
אחר כך הקפנו את המיגרש בריצה.
אווו ושכחתי לספר! זוכרים את הטיפטיפות בהתחלה מאז שיצאנו מבית הספר?
הם הפכו לגשם זלעפות זורם שוטף!
עכשיו דמינו את כל מה שסיפרתי בגשם שוטף!
ניצן ופניגוווק היו מתחת למטריה של פניגוווק ואני רצתי בגשם!
הינו אמורים להישאר שם כל היום אבל המורות ראו שהתלמידים עיפים ורטובים מאוד אז חזרנו לבית הספר.
החלפנו בגדים (למי שהיה לו בגדים להחלפה) לי היו בגדים להחלפה והחלפתי בגדים.
לפניגוווק לא היו בגדים להחלפה והיא פשוט הורידה את מה שיכלה למשל היו לה שני טייצים אחד מעל השני אז היא הורידה אחד היא הורידה גם את העליונית שלה.
ואז שמנו את הבגדים הרטובים לייבוש אל הרדיאטורים שבכיתה.
אחרי שכולם היו מוכנים: הורדנו את המסך, הבאנו כריות, פיזרנו אותן על הרצפה והתישבנו, אז הגיעו הכיתה של ניצן (שכוללת רק 6 ילדים) התחלנו לראות 'לשבור את הקרח'
במהלך הסרט המורות חילקו שוקו חם שנישאר רק רבע של הסרט מבין 4 רבעים עשינו הפסקה.
ניצן וכיתתה ירדו למטה ואנחנו אכלנו ושיחקנו קצת ואז המשכנו את הסרט בלי הכיתה של ניצן.
נגמר הסרט, סידרנו ואמא הגיעה.
בבית אמא הכינה לנו שוקו שאני יכולה להבטיח שהוא היה פי אלף טעים מהשוקו שהיה בבית הספר.
נתראה בפעם הבאה. אביה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה