שבת שלום

כמעט שבועיים לא פרסמתי רשומה

הקפדתי עד עכשיו לא לפספס

לא להתחיל שבוע חדש בלי לכתוב,

כי הרי הבטחתי לעצמי שהבלוג יהיה עוגן שלי

ובשביל שהוא יהיה אחד כזה -

אני צריכה לשמור עליו היטב..

התחלתי לכתוב במשך השבוע

מספר פעמים

לא זרם

נתקעתי שוב ושוב.

עכשיו,

יום שישי

הכנות לשבת

פס קול של הראל ברקע

מתחיל לו השיר מודה אני

והלב רוצה ללכת לכתוב

והידים רצות קדימה-

בקצב הלב.

היו לי שבועיים מטולטלים,

שנעו בין מכאובי הגוף

להתרחשויות כואבות בארץ רחוקה ואהובה

בין התחלות מרגשות ומתישות, פה אצלנו

להתחלה חדשה במשפחה - לידת תינוק קטן ורחוק

והטילטול הזה,

לרגעים הוא מתיש אותי

סוחט.

אני מביטה בו 

מנסה למצוא כוחות מתוכו -

אני מוצאת.

ואני גדלה איתו וממנו

ואז מאיר אריאל שר מודה אני

ובאות המילים

והדמעות

והתרגשות של אהבה, שמחה

וידיעה שהכל יבוא על מקומו.

שבת שלום

נשיקות ואהבה

מיכל