חנוכה

 את הרשומה הקודמת החזרתי לטיוטות,
הבנתי שזה מכאיב מידי לאנשים מסויימים שאני אוהבת
ולא, זה לא שווה את זה.
אין איזה חובה קדושה לומר את האמת,
פעם חשבתי ככה,
כשהייתי ילדה קטנה, שלא באמת הבינה את העולם,
חשבתי שהאמת היא העיקר,
ושצריך להתמודד איתה, תמיד,
ושמההתמודדות יוצאים חזקים יותר, וגדולים יותר,
ובכן-
היום אני חושבת שזה בולשיט.
אני נגד לשמור סודות,
כי הכובד של הסוד עלול להרוג,
אבל ההפך של לא לשמור סוד הוא לא שצריך לדעת את הכל.
כמה כאב היה נחסך ממני אם היו דברים שלא הייתי יודעת,
יש דברים שהייתי שמחה למחוק מהתודעה שלי, ממש כך.
ובהמשך לזה - אני לא רואה שום צורך לכתוב את האמת שלי אם היא מכאיבה לאנשים שאני אוהבת.

טוב זה היה פתיח כבד...
כי כבד לי.
שבת בפתח.
חנוכה.
וכבד כבד לי בלב.

איך משנים?
איך מקלילים?
שמישהו ימצא לי את הכפתור...

הייתי היום בחנות בפעם האחרונה.
שבוע הבא, מתחילה לעבוד שם מישהי אחרת.
וזה כואב נורא.
בחודשים האחרונים, הפכה החנות לקרן אור ענקית בחיים שלי,
המקום אליו אני הולכת כדי להטען באנרגיות טובות ולבלות בחברה טובה ונעימה.
עצוב לי לוותר על זה.

החיים לימדו אותי שכשדלת נסגרת, אחרת נפתחת,
לא כביטוי, פשוט כך.
זה קרה וקורה לי שוב ושוב,
אני מאמינה ויודעת שכך יהיה גם עכשיו,
אבל עכשיו רק כואב לי,
וגם זה בסדר.

כמה מפתה לא להיות המבוגר האחראי,
פשוט להכנס למיטה,
ושלא תהיה שבת,
ושלא יהיה חנוכה,
ואני הרי מומחית בזה,
בלהכנס למיטה ולהשתבלל,
שנים עשיתי את זה,
כמה שזה קל... קל ומפתה.

אבל אני לא שם.
ולמרות הכובד,
החלות כבר יצאו מהתנור,
המרק והקוסקוס כבר מוכנים,
והי! אפילו יש שקדי מרק! ומיץ ענבים!
ותכף הנרות יודלקו,
גם של שבת וגם של החג,
והבית ילבש חג,
ואולי משהו מהחגיגיות,
ישפיע גם על הלב..





ותמונות (כולל אלו מהרשומה הקודמת..)

ילדה שמחה = אמא שמחה

האור הכחול הזה

בוקר טוב וחשוך

כן, אני עדיין לומדת דנית

בחצר שלנו

בחצר שלנו פלוס דוגמנית הבית

סקייפ עם רועי ההורס והממיס

סתם יום של חול

מרלין והנה מה טוב ומה נעים

מראה מראה שעל הקיר

במסיבת יול וחנוכה אצל קייט וגלבוע

הדנים הולכים מסביב לעץ והם חושבים שהם רוקדים

ואם כבר- אז גם הדלקנו נרות - כי העיקר הכוונה ( בתמונה 3 ישראלים- גדעון, גדעון וגלבוע. הרבה אותיות יש בעברית)

מראה מראה שעל הקיר 2

מותק הילדים התכווצו (מתוך האינסטגרם)

המלכיאורים באו לבקר! שי ואביה ארגנו לנו ספא שווה ביותר (אבל אל תפספסו את יותם ומתן מאחור)

הבננות

אמא תעשו תמונה בתוך תמונה

חנוכה!!

וארחים אהובים

מה יותר מתאים מלראות צלילי המוזיקה? (לא ברור מי יותר נהנה, הילדים או המבוגרים..)

היפות

והיפים

ונר שני

אורחים נהדרים גם בנר שני!

אהובי שלי

שלישי

איש תלוי לחנוכה

קרן שמש 

חבילה מסבתא!!

אושר בארגז (האושר האמיתי טמון מתחת לחטיפים. מי מנחש?)

לטיול יצאנו

הראל באותה תנחה מרגע פריקת בחבילה

 ואין חנוכה בלי אוכל

אז אחרי כל התמונות,
חזרתי לספר,
שהיה ערב שבת נהדר ונפלא,
אכלנו, שרנו, שיחקנו...
עכשיו אחת נרדמה על הספה,
שתים מנהלות דיון עם אבא שלהם על חיים ומוות
(מי שמכיר אותנו בטוח יודע מי העלה את התהייה)
ואני שרועה על הספה ומסיימת להעלות את הרשומה עם הרבה שקט ונחת בלב..
שבת שלום וחנוכה שמח,
נשיקות ואהבה עד הפעם הבאה..