החיים שלנו במליון תמונות וגם כמה רגעים של אושר

איכשהו יצא שעם כל ימי הזיכרון,
מזמן לא העלתי רשומה שסתם מספרת מה איתנו,
ובגלל שהבלוג הזה הוא גם מזכרת עבורנו,
הצטברו אצלי מלא תמונות שמחכות להעלות..

אז נתחיל בתמונות,
כמעט לפי הסדר (אני כבר לא באמת זוכרת מה היה מתי..)
ונסיים עם יומולדת 12 להראל,
שספקה לי השבוע אושר צרוף  (:

מזג האויר האביבי הוציא אותנו לכמה טיולים

טיול אופנים אבא-אמא-אביה

ועוד אחד גם עם ניצן

 כששוכבים ככה ומסתכלים למעלה - זה מה שרואים

 ומלפנים..

בין לבין יש גם שבתות

רגעים של שלווה ביתית מקודשת

ביום הזיכרון בצהרים , יצאתי לסיבוב לקבל אוויר לפני שעוברים לעצמאות,
היה מפתיע למצוא רחוב שלכל אורכו עמדו דגלים מחוץ לבתים

 ומהמשך הסיבוב..

בערב יום העצמאות ארחנו זוג ישראלי-דני ואת בנם בן ה12 לארוחת ערב
בתפריט - פלאפל (:
היה כייף!!

למחרת, לא ויתרתי על התרגול-דנית,
בצרוף מקרים מוזר שכזה,
נגשה אלי בתרגול בחורה רוסיה והביאה לי פנקס עם כתובת בעברית-
מצאתי את זה בבית ונזכרתי שאת מישראל (:
דווקא ביום העצמאות. התרגשתי

גם במטבח אני ממשיכה לבלות

לפעמים גם סתם יושבים בכיף בחצר בשמש

ובדרך הביתה מבית הספר

מהפייסבוק של השכנה מלמעלה
אותי זה הצחיק (:

יום בהיר אחד היתה לנו אורחת בכיתת הדנית שלי

אתמול בערב נפרדנו ממרלין שנוסעת לארהב וחוזרת כשאנחנו בישראל,
מה שאומר שנפגש רק עוד חודשיים...

האביב הזה, האור, הפריחה, השמש, תענוג!
ועדיין, צריך לזכור שהקיץ הדני הוא כמו החורף הישראלי...
ימים מעוננים וגשומים הם נפוצים ועדיין מפתיעים אותי (:

רגעים קטנים של אושר #1
בתחילת מאי ציינו בדנמרק את יום האם,
בבית שאני גדלתי בו ובמסגרות החינוך שלמדתי בהם מעולם לא היה ליום הזה משמעות
וגם השנה יום האם חלף לו בלי שום ציון,
עד שאביה חזרה מבית הספר יום אחרי יום האם,
לקחה את דמי הכיס שלה וירדה לחנות אפיה שמתחת לבית..
הפתיעה אותי עם 2 תבניות פאי אישיות.
היו דמעות ...

רגעים קטנים של אושר #2

רגעים קטנים של אושר #3
ביקור של חברים/מכרים/משפחה
כמה שעות של עברית, ככה, פשוטה , זורמת.
היה כייף-כייף-כייף
אילה, דניאל, והילדים המתוקים - תודה על יום נהדר

וגם, הם הביאו איתם במבה וביסלי!! אין לתאר ! !

רגעים גדולים של אושר

ביום רביעי הראל היתה בת 12 לפי התאריך הלועזי,
ופעם הראשונה גם ציינו את זה...
הראל חזרה מבית הספר עם 3 חברות (גרינלנד, תאילנד וסוריה)
בהתחלה הן התביישו מאוד,
ולאט לאט נפתחו,
קישטנו ביחד עוגות,
וראיתי את הראל שלי זורחת,
אחרי שסיימנו לנקות ולהצטלם הן שמו מוזיקה והתחילו לרקוד!
הפה שלי עדיין פעור (:
היה כייף כייף והאנרגיות הטובות המשיכו גם למחרת
כשקיבלנו הודעה מהמורה של הראל שהיא נראת שמחה מתמיד...

מסתבר שבסוף, כשאתה הורה,
אתה באמת שמח רק כשהילדים שלך שמחים...

משתפת אתכם בבשיר חמוד שהקדשתי להראל ביום ההולדת

אינטרפרטציה לדגלי גרינלד וכורדיסטאן

פה כבר מתחילים להרגיש את הקיץ המתקרב..
עוד חודש אנחנו באות לישראל,
ובתוכניות גם חגיגית בת המצווה...
מרגש!

מקווה שלא התעייפתם כמוני מלעבור על החודש האחרון (:
שבת שלום ונשיקות ואהבה,
מיכל