לא לפחד להתאהב
שישבר הלב
לא לפחד בדרך לאבד
לקום כל בוקר
ולצאת אל החיים
ולנסות הכל לפני שיגמר
לחפש מאיפה באנו
ולחזור בסוף תמיד להתחלה
למצוא בכל דבר עוד יופי
ולרקוד עד שנופלים מעייפות
או אהבה
....
אז בטח בארץ השיר הזה נטחן עכשיו עד שלכולם בא להקיא,
אבל אני קיבלתי אותו במתנה
לפני שבועיים
(תודה חיותי)
ולא יכולה שהוא לא יהיה השיר שלי הפעם
כי מדוייק שכזה עכשיו.
לפני שנה וחצי בערך
קיבלתי מתנת פרידה ממעיין - חברה אהובה שעזבה את הגבעה,
ספל מתוק ופרחוני.
זאת היתה אהבה ממבט ראשון,
הספל ואני,
הוא שימש אותי לקפה היומי,
עבר איתי נסיעות ארוכות לעבודה (אפילו התאמתי לו מכסה)
וגם עבר איתי לדנמרק,
ביום ראשון צילמתי אותו בקפה של הבוקר,
עם קרמבו,
כיאה לבוקר-סופש-דני,
יום למחרת הוא נפל על פיסת השיש הקטנה והיחידה שיש לנו במטבח - והתנפץ.
מטופש להתבאס כשספל נשבר,
אבל אני בכל זאת מתאבלת עליו קצת,
אז הינה תמונת פרידה
מקווה למצוא לו תחליף מוצלח בקרוב
מה היה לנו השבוע?
חנוכה
כמויות של שמן וסוכר
אורחים להדלקת נרות ולביבות
שירים, אור וחגיגה שהיא כולה 'שלנו'
בימי חמישי אני הולכת למפגשי תרגול בדנית שמונחים על ידי מתנדבים דנים נחמדים,
השבוע חגגנו את החג המתקרב כמיטב המסורת הדנית,
היינו צריכים להביא אוכל מארץ המקור,
אחרי לבטים ארוכים (מה זה אוכל ישראלי??)
הבאתי לביבות!
בעצם מה מתאים מזה?!
והכי כייף- הן חוסלו!
החופש בישראל סיפק לנו כמה שיחות סקייפ נפלאות
מה עוד קורה אצלנו?
טירוף הארי פוטר (:
התחלנו לקרוא את הספר הראשון כשסבתא ועדי היו,
עכשיו אנחנו כבר בספר הרביעי,
קוראים ביחד כל המשפחה בין פרק ל3 ביום
וקשה לדבר עם אביה על משהו אחר...
כייף-כייף-כייף!
ואני?
הבוקר אחרי שליוויתי את הבנות לבית הספר
טיילתי לי בנמל
לצערי אני יוצאת פחות לאחרונה
הקור עושה את שלו ..
צעדתי לי
מביטה בכל האפור המתבהר מעט
וחשבתי שוב כמה אני אוהבת את סבנדבורג
ואיזה נס זה שהגענו לכאן
החיים פה הם מתנה לכולנו
היכולת להיות נוכחת בחיים של הבנות
לפגוש את האתגרים שלהן ולהתמודד איתן יחד.
אני נזכרת בלפני שנה
בלפני שנתיים
בלפני שלוש
חנוכה זה ציון דרך
תקופה שאני בדרך כלל חסרת נשימה
ועכשיו
אני כאן
אני נושמת
אני חווה את החיים עם המשפחה שלי
את היומיום
ולעכשיו
זה נכון
ובריא
מי יודע לאן יקחו אותנו החיים?
....
מכל הרגעים בזמן
למצוא אחד לאחוז בו
להגיד שהגענו
תמיד לזכור לרגע לעצור
ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו
לחבק אותה בלילה
כשהיא נרדמת
אז כל העולם נרגע
לנשום אותה עמוק
לדעת שתמיד
אני אהיה שם בשבילה
(עידן רייכל)
בסופ השבוע יוצאים לחופשה של שבועיים וחצי,
מתוכננים לנו הרבה אטרקציות
מקווה שנשתמע כבר ברביעי הבא,
עד אז,
נשיקות ואהבה
מיכל
שישבר הלב
לא לפחד בדרך לאבד
לקום כל בוקר
ולצאת אל החיים
ולנסות הכל לפני שיגמר
לחפש מאיפה באנו
ולחזור בסוף תמיד להתחלה
למצוא בכל דבר עוד יופי
ולרקוד עד שנופלים מעייפות
או אהבה
....
אז בטח בארץ השיר הזה נטחן עכשיו עד שלכולם בא להקיא,
אבל אני קיבלתי אותו במתנה
לפני שבועיים
(תודה חיותי)
ולא יכולה שהוא לא יהיה השיר שלי הפעם
כי מדוייק שכזה עכשיו.
לפני שנה וחצי בערך
קיבלתי מתנת פרידה ממעיין - חברה אהובה שעזבה את הגבעה,
ספל מתוק ופרחוני.
זאת היתה אהבה ממבט ראשון,
הספל ואני,
הוא שימש אותי לקפה היומי,
עבר איתי נסיעות ארוכות לעבודה (אפילו התאמתי לו מכסה)
וגם עבר איתי לדנמרק,
ביום ראשון צילמתי אותו בקפה של הבוקר,
עם קרמבו,
כיאה לבוקר-סופש-דני,
יום למחרת הוא נפל על פיסת השיש הקטנה והיחידה שיש לנו במטבח - והתנפץ.
מטופש להתבאס כשספל נשבר,
אבל אני בכל זאת מתאבלת עליו קצת,
אז הינה תמונת פרידה
מקווה למצוא לו תחליף מוצלח בקרוב
מה היה לנו השבוע?
חנוכה
כמויות של שמן וסוכר
אורחים להדלקת נרות ולביבות
שירים, אור וחגיגה שהיא כולה 'שלנו'
בימי חמישי אני הולכת למפגשי תרגול בדנית שמונחים על ידי מתנדבים דנים נחמדים,
השבוע חגגנו את החג המתקרב כמיטב המסורת הדנית,
היינו צריכים להביא אוכל מארץ המקור,
אחרי לבטים ארוכים (מה זה אוכל ישראלי??)
הבאתי לביבות!
בעצם מה מתאים מזה?!
והכי כייף- הן חוסלו!
 |
| בתמונה - שולחן אוכל משלל מדינות וגם רות, המתנדבת 'שלי' |
 |
| הי איתם! |
 |
| ניצן משחקת עם סבתא דרך הסקייפ במשחק שהיא המציאה |
 |
| אמא ובת בכל צד של המחשב |
 |
| ואח בכור שמצטרף(: |
טירוף הארי פוטר (:
התחלנו לקרוא את הספר הראשון כשסבתא ועדי היו,
עכשיו אנחנו כבר בספר הרביעי,
קוראים ביחד כל המשפחה בין פרק ל3 ביום
וקשה לדבר עם אביה על משהו אחר...
כייף-כייף-כייף!
ואני?
הבוקר אחרי שליוויתי את הבנות לבית הספר
טיילתי לי בנמל
לצערי אני יוצאת פחות לאחרונה
הקור עושה את שלו ..
צעדתי לי
מביטה בכל האפור המתבהר מעט
וחשבתי שוב כמה אני אוהבת את סבנדבורג
ואיזה נס זה שהגענו לכאן
החיים פה הם מתנה לכולנו
היכולת להיות נוכחת בחיים של הבנות
לפגוש את האתגרים שלהן ולהתמודד איתן יחד.
אני נזכרת בלפני שנה
בלפני שנתיים
בלפני שלוש
חנוכה זה ציון דרך
תקופה שאני בדרך כלל חסרת נשימה
ועכשיו
אני כאן
אני נושמת
אני חווה את החיים עם המשפחה שלי
את היומיום
ולעכשיו
זה נכון
ובריא
מי יודע לאן יקחו אותנו החיים?
....
מכל הרגעים בזמן
למצוא אחד לאחוז בו
להגיד שהגענו
תמיד לזכור לרגע לעצור
ולהודות על מה שיש ומאיפה שבאנו
לחבק אותה בלילה
כשהיא נרדמת
אז כל העולם נרגע
לנשום אותה עמוק
לדעת שתמיד
אני אהיה שם בשבילה
(עידן רייכל)
 |
| הראל ילדת הסלפי |
 |
| אביה |
 |
| לא תודה! |
 |
| עץ משקפיים |
 |
| בטטות מישראל |
 |
| לומדים דנית |
מתוכננים לנו הרבה אטרקציות
מקווה שנשתמע כבר ברביעי הבא,
עד אז,
נשיקות ואהבה
מיכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה