אני יודעת,
מאז הביקור של אמא, עדי ואלומה,
נהיה לי בלגאן ברשומות,
יצאתי מהסדר הקבוע של רשומה כל סופש,
וזה קצת מבלבל אותי,
אבל...
יום רביעי היום,
וימי רביעי הם בקרים חופשיים-
שמאפשרים לי לכתוב בנחת..
אז התחשק לי קצת לכתוב על החיים שלנו,
כי זה בעצם לא קרה מזמן (:
5 חודשים בדנמרק
הבית שלנו,
שהוא כבר בית,
עדיין מתעצב,
אנחנו ממשיכים לפקוד את חנויות היד-שניה,
אך בתדירות פחותה,
ההשתלבות בבתי הספר היא כמו גלים,
יש תקופות טובות,
שזורם בהם,
ויש תקופות שקשה יותר,
פתאום כל הגוף כואב וקשה ללכת ללימודים...
בהתחלה כל מילה שהבנות שהיו אומרות בדנית היתה מרגשת אותי,
היום זה קורה יותר במשפטים מורכבים,
אביה וניצן, בלי לשים לב,
מדברות דנית לא רעה כשהן משחקות עם חברים,
לאט לאט כל ה 'ממ...' אההה..' ותנועות הידיים - מתמעטים.
גם אחת עם השניה הדנית בשימוש לפעמים,
בעיקר במריבות (תפסיקי! די! - אבל בדנית (-;...
ההבנה של כולנו הולכת ועולה,
גדעון יכול כבר לדבר איתנו מעט בדנית,
גם אם בהתחלה אנחנו שואלות 'מה אמרת?' (בדנית כמובן) כמה פעמים..
זה מדהים ממש לראות ולהרגיש איך זה קורה - רכישה של שפה חדשה.
אביה התחילה להשתלב בכיתה דנית רגילה,
בתור התחלה היא הולכת לשיעורים שלא דורשים דנית ברמה גבוהה,
מוזיקה, אומנות, התעמלות ואנגלית.
בשבוע שעבר היא הוזמנה לראשונה ליום-הולדת של ילדה מהכיתה הדנית.
היתה התרגשות גדולה לפני,
והיה לה כייף גדול וחוויה נהדרת.
בנוסף יונה ופנינגוואק (שגילינו שהם כלל לא תאומים! פנינגוואק גדולה מיונה ואביה בשנה)
הם חברים טובים והתארחו אצלנו כבר מס' פעמים
אצל הראל,
שקט יותר,
כי היא הראל (:
בבית הספר בסדר בסך הכל,
יש לה חברה טובה - סורית,
ואיך לא, גם חברה גרינלנדית ((-:
גם הדנית שלה משתפרת מאוד ולאחרונה היא התחילה לקרוא
בעזרת תרגומגוגל ובעזרת אבא - את הארי פוטר 4 בדנית! מלכה!!
(ותודה לאיתם על ההשראה)
בנוסף היא קיבלה מסבתא רונית וסבא אבי,
מתנת בת מצווה מוקדמת - פסנתר חשמלי!
סוף סוף היא חוזרת לנגן!
וניצן?
ניצן היא ילדת קסם,
שלא מפסיקה לפזר אהבה,
שמתקנת אותי בדנית כל הזמן,
מדייקת לי את המבטא (:
כמובן שגם החברה הטובה שלה בבית הספר - היא גרינלנדית (-;
בבית היא המון עם איזבלה,
אני חושבת שמבחינת כולנו איזבלה קצת חלק מהמשפחה..
ומה איתי?
אני קיבלתי את האישור שהייה שלי,
סוף-סוף.
התחלתי ללמוד דנית 3 פעמים בשבוע,
במקום פעם בשבוע.
בלימודים הולך מעולה,
זה מזכיר לי קצת,
שאולי אני בכל זאת חכמה(-;
חוץ מדנית,
בבית הספר לשפות יש גם חברים,
מצ'ילה, רומניה, סוריה, ויאטנם, סין ועוד
אחר, מעניין ומרתק להכיר אנשים מכל העולם!
לאחרונה אפילו אמא של פנינגוואק ויונה התחילה ללמוד איתי! מתוקה אמיתי!
עדיין יש פער גדול בין הקלות בלימודים לבין היכולת להבין ולתקשר בדנית מחוץ לבית הספר...
אתמול בסופר אישה זרה ניגשה אלי ושאלה משהו,
להפתעתי הצלחתי לא להלחץ, להבין וגם לענות,
אחכ היא המשיכה לשאול משהו נוסף,
הפעם כבר עברתי לאנגלית בתשובה,
ועדיין - הייתי ככ גאה בעצמי!
יצאתי עם חיוך גדול בלב.
הבעיה שכן צצה,
שככול שהדנית שלי משתפרת אני מצליחה לבלבל אותה עם האנגלית
(מה אני אעשה שהן גם קצת דומות, השפות??)
ואני יכולה לומר משפט שלם של מיקס מבולבל (:
נו, שאלה יהיו הצרות שלי.
(אנחה)
לפני שבוע דפיקה נשמעה בדלת,
פתחתנו אותה וחיכתה לנו הפתעה משמחת מאוד!
דבורה - חברה של קארין עמדה בפתח!!
איזה כייף לקבל ככה פתאום משב של ישראל..
החורף פה,
כבר סוף נובמבר,
קר מאוד רוב הזמן,
וכן, אני עדיין חושבת שאפשר להסתובב בחוץ אם לבושים טוב,
אבל... לא תמיד קל לצאת מהחום.
בסופש האחרון,
הגיע לביקור השלג הראשון!
הוא לא נשאר להרבה זמן אבל בזמן הקצר שהוא היה,
הוא שימח אותנו מאוד!
יחד עם הקור בא ידידו החושך,
קמים בחושך,
כשיוצאים עוד לא לגמרי אור,
ויש ימים כל-כך אפורים שאין אור בכלל,
אבל הדנים לא יתנו לחושך לדכא אותם,
חג המולד הוא חג האורות שלהם,
ולמרות שיש עוד חודש
כבר כל הרחובות מוארים ומקושטים
בנוסף,
השכנים המהממים שלי
(אני באמת חייבת לברר מי!)
מדליקים בחצר בערבים עששיות עם נרונים,
זה לא ככ עובר בתמונות,
אבל זה כמו קסם!
ו...
ביום ראשון,
ענתי כבר באה!!
איזה כייייייייף!!
לסיום,
אי אפשר בלי שיר!
אמנם מה שמזדמזם לי בראש זה רק הפזמון אבל בכל זאת
שיר מגרש את החושך
יאללה,
עד הפעם הבאה,
נשיקות ואהבה,
מיכל
מאז הביקור של אמא, עדי ואלומה,
נהיה לי בלגאן ברשומות,
יצאתי מהסדר הקבוע של רשומה כל סופש,
וזה קצת מבלבל אותי,
אבל...
יום רביעי היום,
וימי רביעי הם בקרים חופשיים-
שמאפשרים לי לכתוב בנחת..
אז התחשק לי קצת לכתוב על החיים שלנו,
כי זה בעצם לא קרה מזמן (:
5 חודשים בדנמרק
הבית שלנו,
שהוא כבר בית,
עדיין מתעצב,
אנחנו ממשיכים לפקוד את חנויות היד-שניה,
אך בתדירות פחותה,
 |
| קיר השורשים שלנו |
יש תקופות טובות,
שזורם בהם,
ויש תקופות שקשה יותר,
פתאום כל הגוף כואב וקשה ללכת ללימודים...
בהתחלה כל מילה שהבנות שהיו אומרות בדנית היתה מרגשת אותי,
היום זה קורה יותר במשפטים מורכבים,
אביה וניצן, בלי לשים לב,
מדברות דנית לא רעה כשהן משחקות עם חברים,
לאט לאט כל ה 'ממ...' אההה..' ותנועות הידיים - מתמעטים.
גם אחת עם השניה הדנית בשימוש לפעמים,
בעיקר במריבות (תפסיקי! די! - אבל בדנית (-;...
ההבנה של כולנו הולכת ועולה,
גדעון יכול כבר לדבר איתנו מעט בדנית,
גם אם בהתחלה אנחנו שואלות 'מה אמרת?' (בדנית כמובן) כמה פעמים..
זה מדהים ממש לראות ולהרגיש איך זה קורה - רכישה של שפה חדשה.
אביה התחילה להשתלב בכיתה דנית רגילה,
בתור התחלה היא הולכת לשיעורים שלא דורשים דנית ברמה גבוהה,
מוזיקה, אומנות, התעמלות ואנגלית.
בשבוע שעבר היא הוזמנה לראשונה ליום-הולדת של ילדה מהכיתה הדנית.
היתה התרגשות גדולה לפני,
והיה לה כייף גדול וחוויה נהדרת.
 |
| הכרטיס שאביה הכינה ליום ההולדת |
הם חברים טובים והתארחו אצלנו כבר מס' פעמים
אצל הראל,
שקט יותר,
כי היא הראל (:
בבית הספר בסדר בסך הכל,
יש לה חברה טובה - סורית,
ואיך לא, גם חברה גרינלנדית ((-:
גם הדנית שלה משתפרת מאוד ולאחרונה היא התחילה לקרוא
בעזרת תרגומגוגל ובעזרת אבא - את הארי פוטר 4 בדנית! מלכה!!
(ותודה לאיתם על ההשראה)
בנוסף היא קיבלה מסבתא רונית וסבא אבי,
מתנת בת מצווה מוקדמת - פסנתר חשמלי!
סוף סוף היא חוזרת לנגן!
וניצן?
שלא מפסיקה לפזר אהבה,
שמתקנת אותי בדנית כל הזמן,
מדייקת לי את המבטא (:
כמובן שגם החברה הטובה שלה בבית הספר - היא גרינלנדית (-;
בבית היא המון עם איזבלה,
אני חושבת שמבחינת כולנו איזבלה קצת חלק מהמשפחה..
ומה איתי?
אני קיבלתי את האישור שהייה שלי,
סוף-סוף.
התחלתי ללמוד דנית 3 פעמים בשבוע,
במקום פעם בשבוע.
בלימודים הולך מעולה,
זה מזכיר לי קצת,
שאולי אני בכל זאת חכמה(-;
חוץ מדנית,
בבית הספר לשפות יש גם חברים,
מצ'ילה, רומניה, סוריה, ויאטנם, סין ועוד
אחר, מעניין ומרתק להכיר אנשים מכל העולם!
לאחרונה אפילו אמא של פנינגוואק ויונה התחילה ללמוד איתי! מתוקה אמיתי!
עדיין יש פער גדול בין הקלות בלימודים לבין היכולת להבין ולתקשר בדנית מחוץ לבית הספר...
אתמול בסופר אישה זרה ניגשה אלי ושאלה משהו,
להפתעתי הצלחתי לא להלחץ, להבין וגם לענות,
אחכ היא המשיכה לשאול משהו נוסף,
הפעם כבר עברתי לאנגלית בתשובה,
ועדיין - הייתי ככ גאה בעצמי!
יצאתי עם חיוך גדול בלב.
הבעיה שכן צצה,
שככול שהדנית שלי משתפרת אני מצליחה לבלבל אותה עם האנגלית
(מה אני אעשה שהן גם קצת דומות, השפות??)
ואני יכולה לומר משפט שלם של מיקס מבולבל (:
נו, שאלה יהיו הצרות שלי.
(אנחה)
לפני שבוע דפיקה נשמעה בדלת,
פתחתנו אותה וחיכתה לנו הפתעה משמחת מאוד!
דבורה - חברה של קארין עמדה בפתח!!
איזה כייף לקבל ככה פתאום משב של ישראל..
 |
| ואפילו יצאנו לצהרים עם דבורה וחברה שלה שעכשיו היא גם חברה שלנו (: |
החורף פה,
כבר סוף נובמבר,
קר מאוד רוב הזמן,
וכן, אני עדיין חושבת שאפשר להסתובב בחוץ אם לבושים טוב,
אבל... לא תמיד קל לצאת מהחום.
בסופש האחרון,
הגיע לביקור השלג הראשון!
הוא לא נשאר להרבה זמן אבל בזמן הקצר שהוא היה,
הוא שימח אותנו מאוד!
יחד עם הקור בא ידידו החושך,
קמים בחושך,
כשיוצאים עוד לא לגמרי אור,
ויש ימים כל-כך אפורים שאין אור בכלל,
אבל הדנים לא יתנו לחושך לדכא אותם,
חג המולד הוא חג האורות שלהם,
ולמרות שיש עוד חודש
כבר כל הרחובות מוארים ומקושטים
 |
| 7:40 הבוקר |
 |
| 7:55 הבוקר |
 |
| 8:10 |
 |
| כן, כן, זה הרחוב שלנו |
 |
| ישראל ככ רחוקה מסבנדבורג שלאף אחד לא מפריע לקשט עם מגני דוד בתור כוכבים.. |
בנוסף,
השכנים המהממים שלי
(אני באמת חייבת לברר מי!)
מדליקים בחצר בערבים עששיות עם נרונים,
זה לא ככ עובר בתמונות,
אבל זה כמו קסם!
ו...
ביום ראשון,
ענתי כבר באה!!
איזה כייייייייף!!
לסיום,
אי אפשר בלי שיר!
אמנם מה שמזדמזם לי בראש זה רק הפזמון אבל בכל זאת
שיר מגרש את החושך
יאללה,
עד הפעם הבאה,
נשיקות ואהבה,
מיכל
