פרק 6 קופנהגן
ידעתם שלפני 4 ימים חזרנו מקופנהגן?! לא?!
הבה ואספר לכם - ביום שני נסענו לקופנהגן לעשות שם כייף ולהתארח אצל משפחת מלכיאור שגרה שם.
הלכנו ל'גינת המלך' ולעוד מקומות יפים בערב לנו אצל מלכיאור והיה סבבה.
רצינו ללכת לטיבולי (לונה-פארק) ביום שלישי אבל אבא ואמא החליטו שנלך לבאגן
(שמורת טבע עצומה ובתוכה הלונה-פארק הכי עתיק בעולם)
שנכנסנו לשמורה אבא אמר ששם היו עומדות מרכבות עם סוסים מחכות שמישהו ישכור אותן לשרות ושזה בטח כבר לא ככה אבל כשנכנסנו לשמורה ראינו המון מרכבות אבא אמר שאולי בעצם זה עדיין ככה אבל אולי כולן תפוסות עם כל האנשים שמילאו את השמורה בגלל החופש.
הלונה-פארק לא היה נראה כזה ישן הוסיפו לו המון מתקנים חדשים ואני משערת ששיפצו אותו.
היה ממש כיף!!
אבל בבוקר אמא חטפה צינון והוא הלך והחמיר כל היום,
אמא רצתה לחזור אז חזרנו עד לרכבת עם מרכבה וגם לטפתי סוס.
ברכבת נסענו לבית של מלכיאור. אבא הראה לי את בית הכנסת וגם פגשנו בת-דודה של סבתא שלי.
הצינון של אמא המשיך להחמיר, בסוף הראל באה לבית הכנסת לקרוא לאבא ולי ולהגיד לנו שאמא רוצה ללכת
(בעיקרון תיכננו להישאר עוד יום)
אז לקחנו את המזוודות הלכנו לרכבת נ ס ע נ ו והחלפנו רכבת נ ס ע נ ו ו נ ס נ ו החלפנו רכבת נ ס ע נ ו ו נ ס ע נ ו ו נ ס ע נ ו והגענו הביתה באחת בלילה
עכשיו הכל בסדר
ס ב ב ה ל י !
להתראות מאביה
מגיע הרגע הזה,
שיושבת בחצר שכנה נחמדה,
אני מחליטה להצטרף אליה,
זאת לא החלטה קלה,
אני משקיעה ומכינה קפה קר,
שיהיה נחמד,
גם דרך טובה לשבור את הקרח,
שעוד קיים איתה,
ורגע לפני שאני יורדת,
אני רואה שהצטרפה אליה השכנה ממול, זאת שלא יודעת אנגלית,
היא נחמדה מאוד,
אבל לשבת רק שלושתנו יהיה מביך ולא זורם...
אז אני עומדת ביד אחת עם קנקן קפה-קר וביד שניה עם כוסות,
ולא מצליחה להחליט אם לרדת או לא.
לא ירדתי, לא נורא,
תהיה פעם הבאה.
ככה נראה אצלי הרבה פעמים,
ההתלבטות אם לרדת לחצר.
לרדת לחצר אומר,
לשבת עם חבורת דוברי דנית - חמודים ביותר, יש לציין,
להבין רבע ממה שנאמר,
מידי פעם לקבל תרגום באנגלית - ואז לצחוק אחרי כולם (:
הגעתי למסקנה שזה כמו לקרוא דף כשחלק מהמילים מחוקות בטיפקס,
אפשר להבין על מה מדובר אבל חסרים המון פרטים.
אז לפעמים נחמד לי,
ולפעמים אני משתעממת ועולה הביתה בחזרה,
אבל אני בעיקר שמחה מאוד-מאוד,
על עצם זה שיש לי את האפשרות לשמוע ככה דנית, ולנסות לתקשר עם דנים.
לא מובן מאליו ומשמח.
ועכשיו,
קצת מהקורה אצלנו - בתמונות:
יצאנו לטייל באזור הבית
נסענו לקופנהגן
טיפסנו לRundetårn
הצטלמנו ב'ספסל הנשיקות'
שוטטנו בKongens have
והיינו גם בגן הבוטני המהמם
בערב, היה איחוד מרגש אצל המלכיאורים-
אחרי שנתיים (!!) שוב כולנו יחד-
למחרת הלכנו לשמורה Dyrehaven
בתוך השמורה - יש פארק שעשועים גדול - Bakken
שבנו הביתה שלאט לאט הופך להיות בית
ושוב שבת
עד הפעם הבאה,
נשיקות ואהבה, מיכל
ידעתם שלפני 4 ימים חזרנו מקופנהגן?! לא?!
הבה ואספר לכם - ביום שני נסענו לקופנהגן לעשות שם כייף ולהתארח אצל משפחת מלכיאור שגרה שם.
הלכנו ל'גינת המלך' ולעוד מקומות יפים בערב לנו אצל מלכיאור והיה סבבה.
רצינו ללכת לטיבולי (לונה-פארק) ביום שלישי אבל אבא ואמא החליטו שנלך לבאגן
(שמורת טבע עצומה ובתוכה הלונה-פארק הכי עתיק בעולם)
שנכנסנו לשמורה אבא אמר ששם היו עומדות מרכבות עם סוסים מחכות שמישהו ישכור אותן לשרות ושזה בטח כבר לא ככה אבל כשנכנסנו לשמורה ראינו המון מרכבות אבא אמר שאולי בעצם זה עדיין ככה אבל אולי כולן תפוסות עם כל האנשים שמילאו את השמורה בגלל החופש.
הלונה-פארק לא היה נראה כזה ישן הוסיפו לו המון מתקנים חדשים ואני משערת ששיפצו אותו.
היה ממש כיף!!
אבל בבוקר אמא חטפה צינון והוא הלך והחמיר כל היום,
אמא רצתה לחזור אז חזרנו עד לרכבת עם מרכבה וגם לטפתי סוס.
ברכבת נסענו לבית של מלכיאור. אבא הראה לי את בית הכנסת וגם פגשנו בת-דודה של סבתא שלי.
הצינון של אמא המשיך להחמיר, בסוף הראל באה לבית הכנסת לקרוא לאבא ולי ולהגיד לנו שאמא רוצה ללכת
(בעיקרון תיכננו להישאר עוד יום)
אז לקחנו את המזוודות הלכנו לרכבת נ ס ע נ ו והחלפנו רכבת נ ס ע נ ו ו נ ס נ ו החלפנו רכבת נ ס ע נ ו ו נ ס ע נ ו ו נ ס ע נ ו והגענו הביתה באחת בלילה
עכשיו הכל בסדר
ס ב ב ה ל י !
להתראות מאביה
שיושבת בחצר שכנה נחמדה,
אני מחליטה להצטרף אליה,
זאת לא החלטה קלה,
אני משקיעה ומכינה קפה קר,
שיהיה נחמד,
גם דרך טובה לשבור את הקרח,
שעוד קיים איתה,
ורגע לפני שאני יורדת,
אני רואה שהצטרפה אליה השכנה ממול, זאת שלא יודעת אנגלית,
היא נחמדה מאוד,
אבל לשבת רק שלושתנו יהיה מביך ולא זורם...
אז אני עומדת ביד אחת עם קנקן קפה-קר וביד שניה עם כוסות,
ולא מצליחה להחליט אם לרדת או לא.
לא ירדתי, לא נורא,
תהיה פעם הבאה.
ככה נראה אצלי הרבה פעמים,
ההתלבטות אם לרדת לחצר.
לרדת לחצר אומר,
לשבת עם חבורת דוברי דנית - חמודים ביותר, יש לציין,
להבין רבע ממה שנאמר,
מידי פעם לקבל תרגום באנגלית - ואז לצחוק אחרי כולם (:
הגעתי למסקנה שזה כמו לקרוא דף כשחלק מהמילים מחוקות בטיפקס,
אפשר להבין על מה מדובר אבל חסרים המון פרטים.
אז לפעמים נחמד לי,
ולפעמים אני משתעממת ועולה הביתה בחזרה,
אבל אני בעיקר שמחה מאוד-מאוד,
על עצם זה שיש לי את האפשרות לשמוע ככה דנית, ולנסות לתקשר עם דנים.
לא מובן מאליו ומשמח.
ועכשיו,
קצת מהקורה אצלנו - בתמונות:
יצאנו לטייל באזור הבית
ומצאנו פארק מקסים
נסענו לקופנהגן
טיפסנו לRundetårn
הצטלמנו ב'ספסל הנשיקות'
והיינו גם בגן הבוטני המהמם
אחרי שנתיים (!!) שוב כולנו יחד-
נשיקות ואהבה, מיכל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה