יום שבת, 20 ביוני 2015

פרק ראשון: עוד יומים טסים

שלום אני אביה גולדשטיין אני בת שמונה ושבוע, בכיתה ב'.  
 אתם יודעים עוד יומים אני ומישפחתי עוברים לדנמרק
אני מאוד מתרגשת: לטוס במטוס? ארץ אחרת?
חלק ממני רוצה ללכת אבל...  
אני חושבת שזאת תהיה חוויה טובה או רעה                              
מצד אחד אני פוחדת וחוששת ולא רוצה להיפרד
אך בצד השני אני מרגישה מין התרגשות שמחה שכזאת
והרבה רצון ללכת או במקרה שלנו לטוס
כל יום הלב שלי מוציא עוד הרגשה טובה או רעה כן אהיה לי כיף!
לא אני אתגעגע יותר מידי
כן כן זה יהיה מציין!
לאאא זה יהיה לי קשה מידי
כן אתכתב עם תמר שרה ועם ראשית הן יכתבו לי מה קורה בכיתה (2בנות דודות שאיתי בכיתה) ועם זיו היא תספר לי איך היה בטיולונצקי
(בת דודה ...בכיתה א'... טיולונצקי=טיול מישפחתי מצד אמא)
לא בכל זאת אני לא אראה אותן ולא אוכל לתת להן חיבוק או משהו מיוחד אז מה הטעם באמת?
אז אתם בטח מבינים איזה סערה מתחוללת לי בראש אתם מבינים?
טוב אז נתראה בפרק הבא בייי!

זאת אני:

תגובה 1:

  1. נהדרת! אני מקווה שטוב לך, אביה יקרה, שם בדנמרק הרחוקה.
    ואני מתחילה לקרא עכשיו את כל מה שפיספסתי בהרפתקאה הזו שלכם.

    השבמחק